החלטה בתיק מ"י 9889-08-11

1.             בפני בקשה לעצור את המשיב  ל- 5 ימים על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

2.             על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי ביצע כתריסר התפרצויות לרכבים.

3.             בבקשה נטען כי עילות המעצר הן מסוכנות והשלמת החקירה.

4.             ב"כ המשיב טען כי גם אם קיימת מסוכנות ניתן לאיין אותה באמצעות חלופת מעצר מתאימה.

5.             לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, הגעתי למסקנה כי קיים יותר מחשד סביר כי המשיב  ביצע את המיוחס לו.

לנוכח ההיקף הניכר של העבירות המיוחסות למשיב, קמה גם עילה של מסוכנות.

אמנם, קיימות פעולות חקירה אותן מבקשת המבקשת לבצע, אולם, לא ניתן על ידי המבקשת שהמבקש עלול לשבש את פעולות החקירה.

6.             לנוכח הוראות סעיף 13 (ב) של החוק יש לבחון בשלב זה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה בתנאי ערובה שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה יותר, לנוכח זאת אאפשר עתה לב"כ המשיב להציג את החלופה המוצעת על ידו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ה' אב תשע"א, 05/08/2011 במעמד הנוכחים. 

החלטה

בפני בקשה למעצר החשוד בביצוע כתריסר התפרצויות לרכבים.

כאמור בתחילת החלטתי, אין לי ספק שנוכח היקף המעשים המיוחסים למשיב, קמה עילה של מסוכנות. למרות זאת, בהתאם להוראות החוק אני סבור שאין ברירה  וביהמ"ש חייב לבחון האם קיימת חלופה שבאמצעותה ניתן להשיג את מטרת המעצר.

המבקשת מסכימה שאין שום חשש שהמשיב ישבש את הליכי החקירה. אין מחלוקת בין הצדדים שהמשיב זומן לחקירה בעניין התפרצות לרכב אחד, בו נמצא ט.א. של המשיב. אין גם מחלוקת שהמבקשת פנתה לאביו של המשיב וזה הביאו באופן מידי לחקירה  במשטרה. המשיב, מחקירתו במשטרה גילה לה לגבי כל יתר המקרים בהם הוא חשוד, מיוזמתו.

יודגש גם כי כל המעשים מיוחסים למשיב בוצעו לפני סוף שנת 2010 ועל כן, ככל הנראה, ניתן לקבל את טענת אביו של המשיב כי הוא הצליח לנתק אותו מחבריו ולהחזירו למוטב. בכל מקרה, עצם העובדה שמאז סוף שנת 2010 לא מיוחסים למשיב עברות נוספות, מלמדת על הקטנה משמעותית במסוכנותו.

חקרתי את אביו של המשיב ואני מתרשם שמדובר באדם סמכותי שיש ביכולתו לאיין כל מסוכנות הנובעת ממעשיו של המשיב. התרשמתי גם שאביו של המשיב מבין את חומרת המעשים המיוחסים לו ונראה לי גם, שכפי שהעיד בפניי, הוא יעשה מאמצים כדי להשגיח על בנו במשך כל תקופת מעצר הבית. התרשמתי גם שהיה וחס וחלילה המשיב יפר את מעצר הבית, לא יהסס האב ויפנה באופן מידי למשטרה.

לנוכח האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף להמצאת ערובה להלן ובתנאים כדלקמן:-